עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ילדות  (1)
פחד  (1)
ארכיון
הפחד הוא החבר הכי טוב שיש לנו
27/11/2019 09:23
עומק הנשמה
פחד

 הפחד הוא החבר הכי טוב שיש לנו, הוא תמיד איתנו בכל מקום

כשאנחנו ישנים, כשאנחנו קמים לעבודה, כשאנחנו עם המשפחה, עם החברים, עם הסביבה שלנו, או סתם מטיילים ברחובות

הפחד תמיד שם, תמיד היה תמיד יהיה.


אבל למה הוא שם? מה המטרה שלו? מה התפקיד שלו?

האם הפחד הוא זה שמפחיד אותנו מדברים מסויימים?

האם הפחד הוא הגורם לפחדים בעולם?

האם הפחד תפקידו להפחיד אותנו?

האם הוא באמת הסיבה לזה שאנחנו לא מגשימים את עצמנו בחיים האלה שאלוהים נתן לנו?


למה הוא איתנו כמו צל שלנו מסתובב איתנו חיי איתנו נושם את אותם נשימות שאנחנו נושמים, אוכל את האוכל שאנחנו אוכלים, שותה את מה שאנו שותים, מבלה כל רגע איתנו עם אותם אנשים שאנחנו מבלים איתם.

 

פ.ח.ד

מה המשמעות שלו?


אם חושבים על זה... האם הפחד תפקידו להפחיד אותנו?

אני חוזר אחורה בזמן כדי לנגוע בנקודות הזיכרון שלי בתור ילד

האם כשאמא או אבא היו צועקים בבית או שהיו אירועים לא נעימים, מה זה גרם לי להרגיש?


שאני כילד מפחד ממה שקורה באותו הסיטואציה

ובאיזה שלב הופיע הפחד?

כאשר אמא ואבא החלו בויכוח בתחילת האירוע

האם זה היה מפחיד?

לא, זה גרם לתחושה של בלבול


האם זה שאמא ואבא החלו לשלב בין הדיבור לבין התנועות היידים שמנסות להסביר ולהעביר את המסר אחד לשני? 

לא, זה היה עדיין היה שלב של הבלבול ביחד עם הנסיון להבין מה בעצם קורה

האם זה כשאמא ואבא החלו להרים את הטונים אחריי הקושי שלהם להעביר את המסרים אחד כלפי השני?


כן, שמה התחלתי לפחד מהאירוע המשתלב בין כל האלמנטים האלה.

ומה עשיתי כשזה קרה?

רצתי לחדר כדי להתחבא

ומה הרגשתי?

שאני מפחד


אז בעצם מתי הרגשת את הפחד, באיזו נקודת זמן באירוע?

בשניה שהם התחילו להרים את הקולות, הרגשתי שהפחד הגיע.

ואיפה הרגשת את התחושה מתחילה להופיע כלפי חוץ או כלפי פנים?

כלפי חוץ, כי העניים שלי ראו אירוע שהיה לי לא נעים בתודעה שאני חווה אירוע שגרם פנימית להתחיל לפחד מהמצב

אז בשניה שהרגשת את הפחד, מה הפחד גרם לך לעשות?

ללכת לחדר להתחבא.

והרגשת שמור ובטוח בחדר?

כן.


ועדיין הרגשת מפוחד?

כן, אבל הרגשתי גם בטוח בו זמנית

אבל עדיין יש את תחושת הבלבול והתסכול והפחד בשליליות של האירוע כי אני מפוחד.


אז בעצם הפחד גרם לך לרוץ לחדר כדי להרגיש יותר בטוח?

כן

אז הפחד בעצם גרם לך להתגונן מהאירוע השלילי?

כן

ואז ניכנסת לחדר והרגשת יותר בטוח מאשר ליד האירוע חשוף לפגיעה?

כן



לפחד יש שתיי משמעויות

הפחד יכול להיות החבר הכי טוב שלך או האויב הפנימי שלך

זה תלוי בך ופרספקטיבה שלך, המשימה שלך היא לשנות את המשמעות של מה שהרגשת

 


לכל רגש יש מלא פרצופים, מלא סוגים שונים של אירועים, שכל אחד רואה אותם בדרך אחת.


היכולת הייחודית שלך היא לשנות את המשמעות של אותו אירוע בדרך שלך כדי לשנות את המצב שבו היית או שאתה נימצא בו כרגע.

0 תגובות
הילד שבפנים פגוע
27/11/2019 08:37
עומק הנשמה
ילדות
נכון מאוד כמו שרשום בכותבת, לכולנו יש את הילד הפנימי שלנו שהוא נקודת החולשה שלנו בכל מיני מובנים.

החלק הכי קשה בלחיות עם הילד הזה, זה היכולת לתת לו לצאת ברגעים הנכונים כשאתה מרגיש את החופש ומתי להשאיר אותו בפנים כשהחלק הבוגר שבנו בא לידי ביטוי כשמגיע הרגעים בחיים שדורשים אחריות.


איך אני יודע את זה?
תחשבו על זה...
מתי ראיתם פעם אחרונה ילד קטן שהלך לעבודה?
מתי פעם אחרונה ראיתם תינוק עם חליפת טוקסידו ותיק צד הולך לעבודה שלו במשרד בבניין גדול באוזר המגורים שלכם?

המשמעות הגדולה להיות "ילד" זה בא לידי ביטוי בחופש שלנו.
בחופש - להתבטא, לצחוק, לאהוב, התמימות, הרגישות, להנות מהחיים מהדברים הקטנים שיש לעולם להעניק לנו.
אך לצערנו, הילד הזה הוא יצור פגיע, חשוף, עדין, ריגשי מאוד, ויותר מיזה מתרגש הסביבה שלו.

כולנו בתוך תוכנו הילד הקטן הזה, הילד הזה שגדל להיות תמיד בבית ספר וצובר ידע בלימודים וידע חברותי וצובר נסיון של עולם ההתבגרות, לאחר מכן גדל ומגיע לשרת את מדינת ישראל בצ"ל, ולאחר מכן מה נישאר?... קדימה לך למצא לך עבודה תתחיל את החיים.

אויי המשפט הזה: "החיים מתחילים אחריי הצבא בעולם האמיתי בחוץ"
מה לעזעזל?!
זה לא מרגיש ככה!

זה כל הזמן מרגיש כאילו החיים התחילו עוד הרבה לפני
עוד לפני הגיוס, לפני הבית ספר, לפני הגן... למה ואיך זה יכול להיות

פשוט לא קלטנו... לא קלטנו שהחיים התחילו דווקא כיצאתי לעולם כבר עוד בלידה
שם בדיוק התחיל החיים שלנו, ביום שיצאנו מהבטן של אמא
שם התחיל גלגל החיים שלנו, שמה התחלנו לייצר מגע עם מערכת הזמן ומשם עד להיום אנחנו חווים ולומדים דברים ואירועים של החיים.

הבית תמיד מלמד אותנו ומכין אותנו לקראת המבחן הגורלי ש"יקבע" לנו את הפוטנציאל שלנו.
החיים ישר שולפים את המבחן בלי שום התראה מיותרת וזה תלוי רק בלקיחת ההחלטות שלנו. ומה שלא יהיה ומה שלא תחליטו השיעור יגיע רק אחריי זה.

והילד... הילד לא הוכן לכל המבחנים האלה.
0 תגובות